פסק-דין בתיק רע"צ 27020-06-11

1.         המערערת - החייבת, הגב' אגיבייב דייבי (להלן : " המערערת"/ " החייבת"), תושבת שלומי, הגישה בר"ע  על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' גץ-אופיר סיגלית, מיום 18/5/2011, שם נקבע, לדבריה, כי עליה לשלם 8 תשלומים רצופים טרם יוסרו ההגבלות שהוטלו עליה.

רקע עובדתי

2.         ביום 15/2/2011, ניתן על-ידי כב' הרשמת גץ-אופיר צו תשלומים, אשר חייב את המערערת  בתשלום 350 ש"ח, שישולם החל מיום 28/2/2011 ובכל 30 לחודש שלאחריו.

3.         כב' הרשמת גץ-אופיר החליטה ביום 17/3/2011, כי תנאי לביטול ההגבלות הינו הפקדת סך של 4,000 ש"ח. כב' הרשמת קבעה, כי  החייבת אמורה הייתה לשלם סך של 1,000 ש"ח לחודש, בהתאם לצו הסטאטוטורי, מאז קבלת האזהרה לידיה ועד ליום בו נקבע צו תשלומים ( 1/3/2011). יוצא אפוא, כי עד לתחילת חודש מרץ אמורה הייתה לשלם סך של 24,000 ש"ח. לא ניתן לומר כי בכוחו של תשלום בסך של 350 ש"ח, "לרפא" אחר חוב הפיגורים.

4.         כב' הרשמת גץ-אופיר קבעה ביום 18/5/2011,  בין היתר, כי החייבת, שילמה עד כה 4 תשלומים ואיחרה בתשלום חודש 4/2011. משום כך, החליטה כב' הרשמת כי על החייבת לפעל בהתאם להחלטה קודמת, או לחדש בקשתה לביטול ההגבלה בחלוף 4 חודשים, לאחר שתוכיח, כי היא עומדת בצו התשלומים כסדרו. על החלטה זו הוגשה הבר"ע.

בקשת רשות ערעור

5.         המערערת טענה, כי לא קיבלה האזהרה. עת קיבלה התראה, טרם הטלת ההגבלות, התייצבה בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, אלא ששם סירבו לחוקרה בחקירת יכולת, שכן תיק ההוצל"פ נפתח בחיפה. המערערת פנתה בכתב ללשכת ההוצל"פ בחיפה, בבקשה שתבוצע לה חקירת יכולת. בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה התעכבה ההחלטה מעבר ל- 30 ימים, כך שבינתיים הופעלו אוטומטית הסנקציות, כמו שלילת רישיון הנהיגה.

החייבת, לאחר שנתקבלה ההחלטה בלשכת ההוצל"פ בחיפה, באשר לגובה התשלום החודשי ומועדי התשלום ועד הגשת ערעור זה שלמה כבר 4 תשלומים במועד.

לאחר התשלום הראשון ביקשה כי יבוטלו כנגדה ההגבלות, אלא שכב' הרשמת התנתה זאת בהפקדת 4,000 ש"ח, דרישה שאין לה מקום : המדובר בחייבת שהתייצבה לחקירת יכולת, חתמה על כתב ויתור סודיות, החלה לשלם את התשלומים החודשיים, ואין מקום לחייבה בהפקדה האמורה, ובוודאי שלא בסכום שברור מעצם החיוב החודשי שהוא סכום גבוה ליכולותיה הכספיות.

המערערת, חייבת להגדיל משרתה והכנסותיה בכדי לעמוד בתשלום השוטף, אלא שהגדלת המשרה ביישוב מרוחק כמו שהמערערת גרה בו, כרוך בנסיעות ורכב (של המעביד), כאשר המערערת לא ניידת, היא תוכל לבצע עבודות אלה רק בשטח הצר של מקום מגוריה, שלומי, ולא תהיה מסוגלת לעמוד לאורך זמן בצו התשלומים הגבוה יחסית להכנסתה. 

תגובת המשיב

6.         דין הבר"ע והבקשה להשבת רישיון הנהיגה, להידחות, וזאת עד להפקדת סכום הפיגור כאמור בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל.

תיק הוצל"פ מספר 02-10505-09-6, כנגד המערערת, נפתח ביום 29/1/09 בגין חובה למשיב, על-פי פס"ד ב- ת.א. 7630/08, אשר טרם סולק. גובה החוב בתיק הוצל"פ הינו 99,197 ש"ח, נכון ליום 30/6/2011.

המערערת ידעה אודות ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדה. המשיב נקט כנגד המבקשת,  מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל, פעולות שונות לרבות עיקולים במדיה מגנטית, עיקולי רכב, עיקול מקרקעין, אשר ננקטו כולם עוד בשנת 2009, ואשר בגין כל פעולה כזו קיבלה המערערת הודעה בהתאמה ישירות מלשכת ההוצל"פ.

המערערת לא פנתה כשנתיים ימים  להוצאה לפועל, לא ביקשה כי תחקר יכולתה והייתה אדישה לחובתה לסילוק החוב. לא שולם כל סכום ע"ח החוב הפסוק, אלא רק ביום 7/3/2011, כאשר ההליכים העיקו דיים על המבקשת.

בהתאם, ניתנה כדין החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, לפיה על המערערת לשלם תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח, וסה"כ היה עליה לשלם עד למועד ההחלטה, נשוא הערעור - 24,000 ש"ח. תשלומים ספורים בסך 350 ש"ח, אין בהם ל"רפא" הפיגור. לפנים משורת הדין, ניאותה כב' הרשמת להורות על סילוק פיגור בשיעור של 4,000 ש"ח בלבד (מתוך 24,000 ש"ח), בנוסף לצו התשלומים, אולם אף בזאת אין המערערת מסתפקת.

7.         בקשת רשות הערעור נקבעה לדיון במעמד הצדדים, אלא שהמבקשת הגישה בקשה ב- 24/8/2011, לניהול ההליך בהיעדרה, וזאת על פי המסמכים שהוגשו על ידה, הואיל והיא גרה בשלומי, הנה אם חד הורית, וב- 1 לספטמבר החלה לעבוד בעבודה חדשה, ואין לה סידור לילדים במועד שנקבע.

            בנסיבות אלו בוטל הדיון, והמערערת התבקשה להגיב לתשובת המשיב.

            המבקשת, טענה בין היתר בתגובתה, כי סנקציית עיכוב רישיון הנהיגה אינה סנקציה עונשית, ובענייננו ישנה פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד חקוקות. שלילת הרישיון במציאות חיינו רק יכולה לפגוע בסיכויי התשלום בעתיד, ולא להועיל בדבר למשיב.